האסיר X-אזור הדמדומים. 

האסיר X-אזור הדמדומים

רבים מאיתנו גילו עניין רב, בפרשה שנחשפה בימים אלו, על האסיר האוסטרלי/ישראלי שהתאבד בכלא, לאחר שנכלא תחת מעטה חשאיות ואלמוניות מוחלטת. ממש סצנה הוליוודית מסרט של ג'יימס בונד, בגרסת המציאות.

ייתכן כי רבים מן הנתונים האמיתיים בפרשה הזו, לא ייחשפו לעולם. זהו הדין על מעטה החשאיות שסובב את עולם הריגול הבינ"ל, שרבים מסיפוריו נשארים חשאיים וסודיים למשך שנים ארוכות, ולעיתים אף לא נחשפים מעולם.

ככל הנראה, זהו המחיר של העיסוק בתחום הריגול והמודיעין, לפחות החלק הסודי ביותר שבו, זה שמוכר למטי מעט, ושהסיפורים והאנשים המרכיבים אותו, נשארים במחשכים לעולמי עד.

לעיתים נשאלת השאלה, האם מדובר בניגוד גמור לכללי המשטר הדמוקרטי, וכן בפגיעה ממשית בזכויות האדם? שאלה זו עלתה בימים האחרונים בכנסת, בעקבות שאלות בעניין זה ע"י מספר חברי כנסת. התשובה לעניין זה מורכבת ובעייתית, שכן לכאורה יש בסיפור האחרון נתונים רבים, המעידים על כך שאכן ישנה פגיעה רבה בזכויות האדם של אותו אסיר, ובהן הזכויות הבסיסיות של משפט הוגן, ושל מאסר המבוסס על ראיות מוצדקות, ולא מאסר שווא מבלי סיבות מספיקות להחזיק אדם בכלא, כל עוד לא הובא בפני שופט בבית משפט.

לעומת זאת, בעניין בו אנו עוסקים אין ספק כי רב הנסתר על הנגלה. בנושאים הללו ישנו קשר של שתיקה, תחת צנזורה גורפת, שאינה מאפשרת לדעת את טיבו של הסיפור ושל העובדות המרכיבות אותו. בשל כך, ישנו מקום רב להכחשות גורפות, שאותן אי אפשר להוכיח. אזור הדמדומים הזה, הוא כר פורה לטענות ואמירות שונות, מבלי שניתן יהיה להוכיח אפילו את מקצתן, וכך לא ניתן יהיה לדעת מהי האמת בסיפור מן הסוג הזה. כמו כן לא ניתן יהיה לדעת, עד כמה אכן נפגעו זכויות האדם של אותו אסיר, ואם אכן יש אמת בכך.

יש מי שיאמר, כי הציבור הרחב אינו אמור לדעת על סיפורים כאלו, ובעצם אי-הידיעה נשמר ביטחונו של הציבור באופן הטוב ביותר. ייתכן כי יש אמת כלשהי בטענה זו, אם אכן אותם סיפורים נשארים עלומים. אך כאשר כבר נחשף סיפור כזה, וחלק עיקרי מפרטיו נחשפים באמצעי התקשורת, ובעקבות כך מתחילה חרושת שמועות נרחבת, על אופיו של הסיפור ועל האדם שבמרכזו, אזי השתיקה וההכחשה כבר אינה במקומה, והיא מזיקה לציבור ולמדינה, יותר מן התועלת שהיא אמורה לתת.

ישנן שאלות רבות הצריכות להישאל בסיפור הזה, שנחשף כעת. וכן ישנם פורומים מתאימים לדיון בפרטיו של אותו עניין, כמו ועדות חשאיות של שירותי הביטחון שמפעילה המדינה, שהן אלו האמורות לפקח ולבקר על פעילותן של הארגונים החשאיים במדינה. הצורך בחקירה מקיפה של פרטי הסיפור הזה הוא הכרחי, משדלף הסיפור לאמצעי התקשורת, ובתוך כך גם לציבור הרחב. התעלמות מן ההד התקשורתי הנרחב של עניין זה, אינה במקומה. טוב יהיה אם ייבדק העניין הזה במקומות הראויים לכך, ואפילו אם זה יקרה רחוק מן העין הציבורית, מאשר יושתק לחלוטין ולא ייבדק כלל. אם כשלו הצנזורה וצווי איסור הפרסום מלמנוע את חשיפתו של הסיפור, מוטב לכל הפחות לבדוק את פרטיו, ולו על-מנת לשאול את השאלות הנוקבות על גורלו של אותו האסיר, שסופו ידוע אך אופיו ונסיבותיו נשארו בגדר חידה.

ייתכן כי מקרים מסוג זה הם המחיר שמשלמים אנשים מסוימים, למען שמירה והגנה על ביטחון המדינה. ייתכן גם שמדובר בעניין שלעיתים הוא בלתי נמנע לחלוטין, ושהוא חלק מן האמצעים שנאלצת מדינה לנקוט, על מנת להגן על ביטחונה וביטחון אזרחיה. יחד עם זאת, מוטב לשאול את השאלות הקשות, ולו בכדי לדעת האם ניתן היה לנהוג אחרת, ובכך גם לסיים אחרת את המקרה הזה. הגנה על המדינה ועל האזרחים חשובה מאין כמוה, אך חשוב גם לדעת כיצד נוהגים במקרה דומה בעתיד, ואולי אף משפרים את ההתמודדות הבאה, עם אתגרים משמעותיים מסוג זה.

עולם הריגול נשאר תחת מעטה חשאיות, גיבוריו (גם אלו הטראגיים) נשארים לעיתים אלמוניים, רבים מן הפרטים לא ייודעו לעולם. זהו טיבו של העיסוק בכך, וזהו המחיר של מעטה הסודיות הכבדה, האופפת את התחום הזה. לנו האזרחים נותר רק להאמין, כי בשם השמירה על ביטחוננו וביטחון המדינה, אותם סיפורים הרי-גורל הם אכן כורח המציאות, ושאולי ככל שנדע פחות, כך נהיה מוגנים ובטוחים יותר, במלחמתנו מול הנודע והלא-נודע.